רק על עצמי לעוף לא ידעתי.

חלק מהברכות שקיבלתי אתמול.

אקח את זה כהעצמה אישית.

זה אני? יש בי את כל זה?

אחת החניכות אמרה לי "את חלק מהנוף והעזיבה שלך זה כאילו לכרות עץ אלון".

קמה היום למציאות חדשה מניחה כשכתב לי אתמול בהצלחה התכוון להבהיר שזאת תיהיה המילה האחרונה שאקרא ממנו במקביל לעזיבת העבודה. זה כואב, זה יכאב לא יודעת אם ישתחרר אבל זה תמיד כנראה ילווה.

מה שמאחלת לעצמי מאחלת לכולם.

שתיהיה שנה יותר טובה ובעיקר להיות מאושרת.

מחמם את הלב.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s