רק להגיד שלום

זה כבר נכתב ונמחק כל כך הרבה פעמים, כן לכתוב לא לכתוב, אין לי אומץ לכתוב את מה שרציתי אולי כי זה מיותר, פתטי, מעייף ומשעמם. כנראה שכל התשובות נכונות. ועדיין, עם כל ההבנה ויש הבנה וקבלה שאתה לא רוצה כל קשר איתי ואולי תבחר או בחרת לא לזכור, זה כל כך כואב ואבסורד לעזוב בלי להיפרד ממך ולהרגיש כמו שני זרים.

אני לא יודעת אם תיכנס ותיקרא ולא יכולה לשלוח במייל, אבל אם בכל זאת זה יקרה כן רציתי לכתוב רק דבר אחד אחרון שתדע. אני לא מתנתקת. לא שזה כבר משנה ומכורח הנסיבות, אבל כמו שכבר הספקת להכיר אותי אני לא אפנה אלייך אלא אם כן תרצה ותפנה אליי סתם להתעניין. אבל מאמינה שזה כבר לא יקרה והידיעה שאני כבר לא בגבעה תשחרר יותר. סוג של "ברוך שפטרנו מעונשו של זה" ואומרת את זה לטובה.

שהחיים תמיד יאירו לך פנים בכל דבר, בעבודה, במשפחה, בזוגיות ובאתגרים החדשים שלך . רק מה שיעשה אותך מאושר.

כגבר, זכר אלפא ואליל פולני שאוהב ריגושים וחוויות, מי יודע אולי פעם תיהיה בזוגיות פתוחה/מאפשרת לא משנה השמות שהמציאו לזה אני קוראת לזה נדיבות הדדית בתוך זוגיות בלי להרגיש מועקה.

בפוסט הקודם העליתי שני שירים של ספר שירה שקניתי בזמנו והיה מיועד לך רק המשלוח הגיע אחרי מה שקרה. מצא חן בעיניי והעליתי.

אני משאירה דלת פתוחה בשבילך כי ככה רוצה וככה מרגישה וככה לפעמים זו תשובה. אשאיר ביד הגורל/קארמה/תקווה, אהמר גם על ההוא מלמעלה שאולי, פעם תוכל להגיד לי שלום בלי לסובב את הראש.

שתמשיך להיות מאושר בחלקך, אוהב ונאהב.

לא משנה מה צופן לי העתיד עם זוגיות בלי זוגיות, תמיד אוהב, תמיד תיהיה חלק ממני, תמיד ארגיש שלך, אם אי פעם תגיד לי בואי כמו שהיית כותב לי, אני יודעת שאבוא.

דליה